שורץ נ' בית אגמי-חברת לשיווק רהיטים (1997) בע"מ

פסק דין

1.התובע רכש מהנתבעת מערכת ישיבה מעור, שילם עבורה סך 9,000 ₪ והיא סופקה לו ביום 24.7.03.

לטענת התובע, כעבור שנתיים הבחין כי באיזורי הישיבה החלו להווצר בועות אוויר והתנפחויות בעור (להלן: הפגמים). התובע ביקש מהנתבעת לתקן את הפגמים. לאחר דין ודברים ממושך, הסכימה הנתבעת לתיקון וביקשה לשלוח מומחה מטעמה לדירת התובע כדי לבדוק את המערכת.

מספר חודשים לאחר מכן ולאחר פניות ותזכורות מצד התובע בתחילת שנת 2006, הגיע מומחה מטעם הנתבעת לבית התובע וציין בפני התובע כי מקור הפגמים בעור עצמו ואלה אינם ניתנים לתיקון.

התובע שילם את שכר טרחתו של המומחה בסך 100 ₪, אשר סירב ליתן חוות דעת בכתב או קבלה.

התובע ביקש להחליף את ריפוד העור או להשיב לו את כספו או להחליף המערכת אך הנתבעת התנערה מכך, תוך מתן הבטחות שתגיע לתקן את המערכת או תשלח מומחה נוסף מטעמה.

עם הזמן הפגמים החמירו.

התובע נעזר בעורך דין אשר פנה במכתב לנתבעת ביום 19.11.06 וחזר על טענותיו.

לפיכך עתר התובע בתביעתו לבטל את העיסקה, להשיב לו את כספו ולפצותו על הוצאותיו ועוגמת הנפש שנגרמה לו.

2.הנתבעת טענה כי התובע רכש את המערכת מתצוגה וניתנה לו שנת אחריות אחת בלבד. לאחר שימוש של למעלה משש שנים, אין מקום לקבל את תביעתו. עוד נטען כי לא ידוע לנתבעת על כך שהתובע פנה אליה לאחר שנתיים, כטענתו, או על שליחת מומחה מטעמה לדירת התובע.

3.בדיון שהתקיים הוסכם על מינוי מומחה מכריע, שלאחר קבלת חוות דעתו יוכלו הצדדים להעלות טענותיהם בפני בית המשפט.

ההחלטה בדבר מינוי מומחה מטעם מכון התקנים ניתנה ביום 12.11.09.

הנתבעת לא שלחה כתבי הטענות למומחית ולא שילמה את שכר טרחתה, אלא במחצית חודש מרץ 2010. חוות הדעת ניתנה ביום 27.4.10. (ראה מכתב המומחית מיום 30.11.09, ההחלטה מיום 20.12.09, פרוטוקול מיום 11.2.10, מכתב המומחית מיום 17.2.10, החלטה מיום 7.3.10).

4.מחוות דעת המומחית עולה כי נמצאו פיצוצי צבע וסדקים בכל אזורי הישיבה.

ריפוד העור מתקפל בקלות ובאזור הקפל נוצרת הפרדה של שכבת הצבע מהעור. בחלק מהקפלים נראות בועות הפרדה של הצבע לפני פיצוץ ובקפלים אחרים ניראים קילופים של שכבה זו אחרי פיצוץ.

עוד נקבע כי לא ניתן לייחס הופעת הפגמים לגיל המערכת כיוון שבדיקת מעבדה הראתה כי גם באזור שלא היה חשוף בזמן השימוש לפגעי הזמן, נצפתה אותה תוצאה של פיצוצי צבע.

5.בעקבות קבלת חוות הדעת עתר התובע לבטל את ההסכם, להורות על השבה ופיצויים .

מנהל הנתבעת טען כי בדיקת עמידות העור במחזורי כיפוף, נעשתה לפי תקן לא רשמי ולא מחייב ובהעדר תקן ישראלי מקביל. התקן הנ"ל פורסם בשנת 2004, לאחר שנמכרה מערכת הישיבה לתובע.

עוד נטען כי המומחית התעלמה מכך שהעור נמצא בשימוש במשך שבע שנים שכנראה טופל ונוקה בחומרים כימיים וסבל מקרינת שמש.

לכן ביקש לדחות את ממצאי חוות דעתה.